כדורגל

בחירות סבב ג’ – כל גול קובע

יום שלישי, ה-3/3, ואתם מתעוררים לבוקר שאחרי. זה באמת קרה? האם באמת בחרנו בפעם השלישית? היום נחזור בפעם השלישית תוך פחות משנה(!) אל הקלפי כדי לממש את זכותנו הדמוקרטית. תחשבו על זה רגע, בפעם השנייה שהלכתם לקלפי תוך זמן כל כך קצר, חשבתם שתחזרו גם בפעם השלישית כמה חודשים לאחר-מכן?

איך זה מרגיש לחזור לאותו מקום ולעשות את אותו הדבר בפעם השלישית? איך זה מרגיש לעשות את זה אחרי שבפעם הראשונה עזבת את המקום וחשבת שנגמר, אחרי שבפעם השנייה זה הרגיש לך קצת מרגש וחשבת שהנה אתה מקבל הזדמנות לעשות משהו שונה, אבל פעם שלישית? לחזור בפעם השלישית לאותו מקום זה כבר ממש סיפור אהבה. בדיוק כמו שאזרחי ישראל והקלפיות הם סיפור אהבה של ממש, כך גם השחקנים בכתבה הזאת, לא הצליחו להשתחרר מהקבוצות בהן שיחקו ובחרו בהן בפעם השלישית.

זהו סיפורם של שלושה חלוצים – שניים שבחרו לחזור בפעם השנייה ואז גם בשלישית, ואחד שהחליט שסבב ג’ לא מספיק ובחר לחזור גם בפעם הרביעית (לא עלינו):

דייגו קוסטה (אתלטיקו מדריד) – זה התחיל באוגוסט 2007, אז עלה קוסטה לבכורה הלא-רשמית שלו באתלטיקו כששיחק נגד סלטה ויגו בטורניר הכנה. קוסטה עוד לא היה בן 19 אפילו והוחלט כי השאלה היא הדבר הנכון בשבילו. הוא הושאל לסלטה ויגו ולאלבסטה מליגת המשנה ובקיץ 2009 נמכר לואיאדוליד. 8 שערים ב-34 הופעות בלה ליגה הספיקו לאתלטיקו מדריד כדי לרכוש אותו חזרה אליה ביוני 2010. קוסטה חזר בתור גיבוי לאגוארו ופורלאן, ומיעט לקבל דקות תחילה. כחודש לאחר פתיחת הליגה, פציעה של אגוארו הובילה את קוסטה להרכב והוא החל להרשית. לקראת סיום העונה הוא כבר הדיח את פורלאן מההרכב, שיחק באופן קבוע וסיים את העונה עם 6 שערים בליגה ו-8 סה”כ. בקיץ 2011, חווה פציעה קשה בברך ויצא מתוכניות הקבוצה, כשבינואר הושאל לראיו ואיקאנו. בראיו הוא כבש 10 שערים ב-16 הופעות ועם השאלה מוצלחת נוספת בקנה הוא חזר (שוב) לאתלטיקו.

Image result for diego costa rayo

בעונת 2012/13 הסיפור שלו עם הקבוצה סוף סוף החל להגביר קצב. לצד תקריות אלימות שכללו יריקות, נגיחות והרחקות, קוסטה גם כבש שערים וגרם לסימאונה להמשיך לתת לו את המפתחות בחוד. החלוץ הקשוח התאים למאמן הקשוח וההצלחה הייתה מעבר לפינה. קוסטה כבש 10 שערי לה ליגה, עוד 8 בגביע ו-2 נוספים באירופה וסיים את העונה עם כמות מכובדת של 20. ההתפוצצות הגדולה שלו הגיעה בעונה הבאה, בה הוא היה אחד הברגים המרכזיים באליפות הראשונה של אתלטיקו מאז שנת 1996 ובהגעתה לגמר ליגת האלופות. על אף ההצלחה המסחררת, האמון מהמאמן והאהבה מהקהל, הפציעות המשיכו להעיב על המשחק שלו. במשחק האחרון של העונה בליגה נגד ברצלונה, הוא ירד לאחר 16 דקות בלבד. את גמר ליגת האלופות, אותו הפסידה אתלטיקו ליריבתה העירונית הוא נטש 8 דקות מפתיחת המשחק. קוסטה סיים את העונה עם 27 שערים בליגה ו-36 סה”כ בכל המסגרות.

בסיום העונה המופלאה הגיחה צ’לסי שהסכימה לשלם את סעיף השחרור של החלוץ והקדנציה השנייה של קוסטה באתלטיקו הגיעה לסיומה. שלוש עונות באנגליה, בהן כבש 59 שערים ב-120 הופעות במדים הכחולים וזכה בשני תארי פרמיירליג הראו שוב כמה מדובר בחלוץ אימתני. היחסים של קוסטה ומאמנו האיטלקי קונטה עלו על שרטון והשני הודיע לשחקן בהודעת טקסט כי הוא אינו בתוכניות שלו לעונה הקרובה. הגעגועים היו גדולים וקוסטה כיוון למקום אחד בלבד. הוא הצהיר כי הוא מוכן לעבור אך רק לאתלטיקו מדריד וטען כי צ’לסי מקשה על התהליך, נוהגת בו כמו בפושע ומבקשת סכום גבוה מדי עבורו. חלון ההעברות נסגר ובספטמבר 2017 הודיעה צ’לסי כי החלוץ יעבור לאתלטיקו בינואר 2018, זאת מכיוון שהקבוצה הספרדית הייתה תחת איסור העברות.

אחרי ציפייה ארוכה, המעגל נסגר שוב וב-3 בינואר זה קרה, קוסטה שנרכש על ידי אתלטיקו בפעם השלישית עלה להופעת הבכורה המחודשת שלו וכבש חמש דקות בלבד לאחר שעלה מהספסל. בסגל של אתלטיקו שיחק באותה תקופה גם פרננדו טורס, שעשה את הקאמבק שלו במדי הקבוצה שנתיים קודם. עם שני שחקנים שחזרו למקום בו הם כל כך היו אהובים על האוהדים, זכתה אתלטיקו בליגה האירופית כשקוסטה כובש 7 שערים סה”כ בחצי עונה. בתחילת העונה הבאה הוא כבר היה בן 30, מקוסטה של עונת 2013/14 לא נשאר הרבה והוא התקשה לספק רגעים דומים לאלה שסיפק לאוהדים בקדנציה הקודמת שלו. הוא מיעט לכבוש ושיחק בפחות מחצי מהמשחקים בליגה.

באפריל 2019 הורחק קוסטה מ-8 משחקים לאחר שקילל שופט וסך הכל מאז שחזר לאתלטיקו בפעם השלישית הוא כבר הספיק לפספס 9 חודשים בשל פציעות. היכולת כבר לא שם, אבל אחרי שלושה חודשים בהם היה פצוע, הוא עלה העונה כמחליף מול ליברפול בשמינית גמר ליגת האלופות וקיבל מחיאות כפיים סוערות. אף ילד כנראה לא רוצה לגדול להיות דייגו קוסטה; הוא אלים, הוא פרובוקטור מדופלם והוא הפך את עצמו לאחד השחקנים השנואים בליגה הספרדית. אבל בקרב אוהדי אתלטיקו הוא אהוב, אהוב מאוד, הם רואים בו לוחם, שמוכן להקריב הכל בשביל הסמל, יותר מזה הם לא צריכים.

Image result for diego costa liverpool 2020

קרלוס טבס (בוקה ג’וניורס) – הבכורה של טבס בבוקה הגיעה כבר בגיל 16, שלוש שנים אחרי שהגיע לאקדמיה שלה. שלוש שנים וחודשיים לאחר הבכורה שלו, ולאחר שכבש 38 שערים במדי בוקה שזכתה בשלל תארים הוא עבר לקורינתיאנס הברזילאית. החלוץ הארגנטינאי הצעיר התפוצץ עם 46 שערים ב-76 משחקים, זכה באליפות ברזיל והמעבר לאירופה היה אך טבעי. ווסטהאם הצליחה לשים את ידה על טבס ועל חברו לקבוצה, חאבייר מסצ’ארנו, וסיכנה הרבה עבור שני הצעירים כשבהמשך התגלה כי עברה על חוק פרמיירליג במהלך הרכישה ונקנסה על כך. פתיחת העונה הצולעת של ווסטהאם כללה גם התפרצות זעם של טבס במשחק ליגה מול שפילד יונייטד. טבס כבש 7 שערים, כולם ב-10 המשחקים האחרונים של העונה, כולל שער ניצחון במחזור הסיום מול מנצ’סטר יונייטד. הוא השאיר את קבוצתו בליגה וגם הבטיח לעצמו את התחנה הבאה בקריירה. יונייטד רכשה אותו בקיץ ובשתי עונות במדיה הוא זכה בשתי אליפויות ובליגת האלופות כשהוא כובש 34 שערים.

בקיץ 2009, עמד טבס במרכזה של סערה נוספת כשעשה את המהלך המפתיע ועבר ממנצ’סטר יונייטד למנצ’סטר סיטי, והיה הראשון לעשות זאת מזה עשר שנים. בסיטי הוא זכה באליפות אחת ובגביע אנגלי אחד וכבש 73 שערים, לפני שעשה את המעבר הגדול הבא שלו. יובנטוס רצתה להנות גם היא מהכישרון הארגנטינאי ורכשה את טבס בקיץ 2013. הוא החזיר לה עם 50 שערים, שתי אליפויות וגביע איטלקי אחד. טבס זלל כל תואר שרק רצה באירופה ובגיל 31 רצה לשוב ולהשפיע גם בבית.

Image result for tevez return to boca 2015

בקיץ 2015, בזמן שהוא מייצג את נבחרת ארגנטינה בקופה אמריקה, נסגרה עסקת חזרתו לבוקה ג’וניורס. 40 אלף אוהדי בוקה חיכו לו באיצטדיון הבומבונרה והקדנציה השנייה שלו במועדון יצאה לדרך. החזרה הייתה חלומית לשני הצדדים – טבס זכה בתואר שחקן העונה כבר בעונת החזרה שלו והחזיר את האליפות לבוקה אחרי 4 שנים. בדצמבר 2016 הגיע המעבר שלו לליגה הסינית המתפתחת במה שהוכרזה כהעברת ענק – על פי דיווחים, שנחאי שנואה שילמה לו משכורת שנתית של 41 מיליון דולר והפכה אותו למשתכר הגבוה ביותר בכדורגל העולמי באותו זמן. טבס הכחיש את הדיווחים על משכורת כזו, שיחק 20 משחקים, בהם כבש 4 שערים בלבד (10.25 מ’ דולר לשער) וספג ביקורות רבות על משקלו הבעייתי. קבוצתו זכתה בגביע הסיני באותה עונה, כשטבס לא משותף בשני משחקי הגמר בטענה שלא התאמן כמו שצריך. טבס המאיס את עצמו על הסינים, הוא ביקר את סגנון המשחק המקומי, בילה בזמן משחקים, הרבה להיפצע ואף טס לארגנטינה פעמיים כדי לקבל טיפולים.

הוא תיאר את התקופה שלו בסין בתור חופשה ושנה בלבד לאחר שעזב את בוקה הוא חזר אליה, בפעם השלישית, רק כדי לזכות שוב באליפות ארגנטינה. טבס אומנם היה חלוץ ענק, אבל בדומה לקוסטה, גם הוא לא היה חף משערוריות. הוא התפרץ באנגליה, זלזל באימונים בסין, ובסופו של דבר – תמיד זלל תארים. אוהדי בוקה תמיד התמקדו בצדו הטוב של טבס ושמו בצד את הרע, או בעצם, אהבו אותו על כל צדדיו. אחרי הכל, הוא היה בן 13 כשהגיע אליהם והם הרגישו שהוא הילד שלהם, וכמו ילד טוב, הוא תמיד אבל תמיד, חזר הביתה.

קלאודיו פיסארו (ורדר ברמן) – סיפור האהבה של ורדר ברמן עם פיסארו נראה מוזר תחילה, אבל רק ממבט על השבוע הראשון שלו בקבוצה ניתן להבין למה זה הלך כל כך טוב. הוא עבר לגרמניה לאחר שמנכ”ל ורדר ברמן שהיה בפגישת עסקים בדרום אמריקה הגיע לצפות באימון של קבוצת אליאנסה לימה. הוא התרשם לטובה מפיסארו ואיש צוות נוסף של ברמן נשלח לצפות בו. החלוץ בן ה-20 הוחתם בקיץ 1999 בורדר ברמן והחל את הקריירה האירופית שלו. במשחק הבכורה הביתי שלו ב-12 בספטמבר הוא הבקיע את שערו הראשון בבונדסליגה נגד קייזרסלאוטרן. מספר ימים חלפו והוא הבקיע צמד בגביע אופ”א. במשחק הבא שנערך ב-19 בספטמבר הוא שוב הגדיל את מכסת השערים שלו והשלים שלושער בניצחון מדהים על וולפסבורג (7-2). שבוע אחד חלומי שכלל שישה שערים בישר על הבאות – ורדר ברמן ופיסארו, סיפור אהבה בהתהוות.

Image result for pizzaro werder bremen

אחרי שתי עונות מדהימות בהן כבש 38 שערים, הגיעה באיירן מינכן וגנבה אותו. לאוהדי ברמן שהעדיפו כי יעבור לספרד (בה היה מחוזר על ידי ריאל מדריד על פי דיווחים) לקח זמן מה לסלוח על המעבר הזה – עם השנים הם התקדמו הלאה ופנטזו על קאמבק בזמן שהם מצליחים לזכות באליפות, בין השאר בעזרת הכסף שקיבלה הקבוצה ממכירתו של פיסארו. 100 שערים, שלוש אליפויות ושלושה גביעים עם באיירן מינכן סימנו את גדולתו ובברמן לא יכלו שלא לקנא.

כשהוא כמעט בן 29, פיסארו עשה את המעבר לפרמיירליג וחתם בצ’לסי, לאחר שקיבל שיחה אישית מז’וזה מוריניו. המאמן הפורטוגלי פוטר, וממשיכיו – גרנט וסקולארי לא האמינו בחלוץ שלא הצליח לפרוץ להרכב, בו קיבל עדיפות דידייה דרוגבה. במדי צ’לסי כבש הפרואני שני שערים כשהוא מתקשה לשחזר את היכולת שהציג בעונות הקודמות בגרמניה. עונה אחת מאכזבת הספיקה לו ובסיומה הוא התאחד עם ורדר ברמן, אליה הושאל מצ’לסי. החזרה שלו לברמן התגלתה כמהלך מבריק, הקבוצה רצה לזכייה בגביע הגרמני ונעצרה רק בגמר גביע אופ”א, כשפיסארו נהנה מעונה נהדרת וכובש 28 שערים ב-46 הופעות. בהמשך העברתו הפכה לקבועה, הוא המשיך לכבוש אך ברמן שקעה בבינוניות ופיסארו שוב מצא את עצמו בבאיירן, כשהפעם, המהלך התקבל אצל האוהדים בצורה טובה יותר. החלוץ תרם את חלקו לטרבל הנפלא של באיירן מינכן בעונת 2012/13 וככל שעבר הזמן הוא קיבל פחות ופחות דקות.

כשהוא כבר רחוק מכושר השיא שלו ומתקרב לגיל 37, פיסארו שעדיין רצה לשחק חיפש קבוצה שתקלוט אותו. ורדר ברמן שנמצאה בתקופה רעה לא סירבה לחלוץ שעשה בשבילה כל כך הרבה ופנתה לשירותיו בפעם השלישית. הוא החזיר לברמן עם 16 שערים בכל המסגרות והקבוצה נשארה בליגה בסופו של דבר. בקדנציה הזו התמקם פיסארו במקום החמישי בטבלת הכובשים של הבונדסליגה בכל הזמנים, אך בתחילת העונה הבאה היה נראה כי הקסם שלו בברמן הגיע לסיומו. פיסארו נפצע, נעדר ממשחקים רבים וכבש שער אחד בלבד בעונת 2016/17 כולה. ימים ספורים לפני גיל 39, הוא חתם בקלן, בה התקשה להרשים וכבש שער אחד בלבד במדי הקבוצה שירדה ליגה בסיום אותה עונה.

Image result for pizzaro werder bremen

חודשיים לפני שחגג 40 קרה הבלתי ייאמן, קלאודיו פיסארו חתם על חוזה לשנה אחת בורדר ברמן, בדרך להתחיל את הקדנציה הרביעית שלו בקבוצה! ב-16 בפברואר 2019, בגיל 40 ו-136 ימים, שבר פיסארו שיא בונדסליגה והפך לכובש המבוגר ביותר בתולדות הליגה. הוא האריך את חוזהו בשנה נוספת ולפני תחילת העונה הנוכחית הכריז פיסארו כי 2019/20 תהיה העונה האחרונה שלו וכי בסיומה הוא יתלה את הנעליים.

פיסארו היה מספיק נחוש כדי לחזור לורדר ברמן בפעם הרביעית. ורדר ברמן הייתה מספיק אמיצה כדי לקבל אותו גם בתקופות פחות טובות שלו. הוא שבר שיאים, הפך לאגדת מועדון ועדיין לא אמר את המילה האחרונה. הוא ממעט לקבל דקות העונה, אבל תמיד עולה על כר הדשא ומנסה בכל כוחו לתרום למועדון שכל כך האמין בו לאורך הקריירה. ורדר ברמן מצויה כרגע במקום הלפני אחרון בטבלה והיא מועמדת רצינית לירידה העונה. אם פיסארו יחולל נס אחרון וישאיר אותה בליגה זה באמת יהיה מדהים, מדהים בערך כמו בחירות רביעיות. אבל בואו לא נחכה לנס. כל גול קובע! אז צאו להצביע, שלא נצטרך לעשות פיסארו ולחזור (לקלפי) בפעם הרביעית.

בחרו גם הם בפעם השלישית וראויים לציון – אלון מזרחי (בני יהודה), סבסטיאן אבראו (נאסיונל), ז’וניניו פאוליסטה (מידלסברו), ג’רמי פארגו (מכבי ת”א), דן איינבינדר (בית”ר ירושלים).

יום הבוחר שמח!

To Top