כדורגל

עונה של פעם ב-20 שנה

הלאטינים היו שבטים איטלקיים קדומים שישבו במרכז איטליה, באזור לאטיום (Latium, מלטינית) בתקופת העת העתיקה. בין היתר, אסופת שבטים אלו כללה גם צאצאים עליהם כל העולם שמע, הרומאים. העיר רומא, בירת איטליה ואחת הערים המרתקות בעולם, שוכנת כיום בחבל הארץ שמייצג את השבטים האלו וקרוי על שם אבותיהם הלאטינים. שמו של חבל הארץ הוא לאציו.

//

“אני חושב שהם יזכו העונה בסריה א'”, אמר סר אלכס פרגוסון לאחר שמנצ’סטר יונייטד שלו, אלופת אירופה דאז, הפסידה לקבוצה מרומא בגמר הסופר קאפ האירופאי. זו הייתה תחילתה של עונה מופלאה, עונת 1999-2000, בה קרה דבר מדהים בכדורגל האיטלקי. לאציו, הקבוצה התכולה מרומא, זכתה באליפות השנייה בלבד בתולדותיה, והיא עשתה זאת בתום מירוץ מורט עצבים מול יובנטוס ובהפרש של נקודה. אם זה לא מספיק כדי להיכנס לספרי ההיסטוריה בשל הישג בשנת המילניום, לאציו הוסיפה לארון התארים גם את הגביע האיטלקי, והשלימה בעצם דאבל (או טרבל אם מחשיבים את הסופר קאפ האירופאי) בתום העונה הנהדרת. מאז אותם ימים עליזים ברומא חלפו בדיוק 20 שנים.

שוודי חביב וארגנטינאים קשוחים

על כמות הסימנים, צירופי המקרים והעדויות לכך שהאליפות ההיא של לאציו כתבה פרק בספרי ההיסטוריה, אפשר לכתוב ספר. אבל נתחיל מההתחלה, מהמאמן. בפברואר 1997 חזר בו סוון גורן אריקסון, המאמן השוודי המנוסה, מהחלטתו לאמן בליגה האנגלית הראשונה, את בלקבורן רוברס, הקבוצה שזכתה שנתיים קודם לכן באליפות היסטורית ומאז חוותה ירידה הדרגתית וחד-כיוונית בכושר. החלטה זו של אריקסון סללה, בדיעבד, את המשך דרכו באיטליה אל קבוצתו הרביעית בארץ המגף – לאציו (לפני כן אימן גם את רומא, פיורנטינה וסמפדוריה, וכן את בנפיקה בשתי תקופות שונות ולסירוגין). בעונתו הראשונה בקבוצה, סיימו התכולים במקום השביעי, ובעונתו השנייה – במקום השני ובמרחק נקודה אחת בלבד ממילאן, האלופה (מעמד שנקבע רק במחזור הסיום). בעונתו השלישית הצליח אריקסן לשלב קשיחות וטקטיקה כשקבוצתו זכתה סופסוף באליפות, בתום מאבק מול יובנטוס המוכשרת, בתוספת גביע וסופר קאפ, כפי שכבר צויין מעלה.

בתקופתו, נהנה אריקסון ממספר החתמות חשובות מאד בדמות שחקנים חכמים וקשוחים שסימלו את המשחק של לאציו באותה תקופה. בין שחקנים אלו ניתן למצוא את חואן סבסטיאן וורון, דייגו סימאונה ומתיאס אלמיידה הארגנטינאים הכוחניים, כמו גם דז’אן סטאנקוביץ’, רוברטו מנצ’יני, מרסלו סאלאס, וסימונה אינזאגי. נדיר למצוא סוללה כזו של מאמנים מהטופ העולמי שזכו יחד באליפות כל כך סמלית, וברשימה הנ”ל ניתן כבר למצוא שלושה. נוסיף אליהם את פאבל נדבד ואת הקפטן אלסנדרו נסטה שכבר שיחקו בקבוצה טרם הגעתו של אריקסון ונקבל סוללה שלא מביישת קבוצת אולסטאר מפיפ”א.

ואכן, מרסלו סאלאס הצ’יליאני חורר רשתות בליגה, וסימונה אינזאגי, האח הקטן של פיפו שכבר כיכב ביובנטוס, היה מלך שערי הקבוצה בתום העונה עם 19 כיבושים. פאבל נדבד שלט ביד רמה ורעמה בלונדינית במרכז השדה באופן שהתאים כמו כפפה לכוונותיו של המאמן השוודי שלו, וכנופיית הארגנטינאים ששיחקו לצידו שמרו על המרכז מאוזן (וגם דאגו לקחת כמה רגליים בדרך כשהגיע הצורך). ההגנה נהנתה מהנהגתו של אחד מהבלמים הגדולים אי פעם בכדורגל העולמי, נסטה, שעוד עשה חייל בתור קפטן של מילאן שנים אחר כך. וכך נוצרה לה קבוצה חד-פעמית שכמוה לא חזו עוד בצד הכחול של רומא.

מודל 2020

מה נשתנה השנה, 20 שנים אחרי שנת 2000, בקבוצה התכולה מרומא? ובכן, כוכב האליפות עדיין לובש את מדי לאציו ומסתובב בסטאדיו אולימפיקו: סימונה אינזאגי שאז היה בן 23 וחווה את עונתו הטובה ביותר בתור שחקן, עומד כעת על הקווים של הקבוצה שכבר הביא לה אליפות בתור שחקן. האיטלקי הבינלאומי לשעבר מאמן את לאציו כבר משנת 2016, ונהנה מתחושה ביתית ומקבוצה מגוונת ותוססת. האיטלקי ששיחק תחת אריקסון, יחד עם דייגו סימאונה ורוברטו מנצ’יני, כנראה למד דבר או שניים על טקטיקה ועל אימון קבוצת כדורגל.

לרשות אינזאגי סגל שחקנים מגוון, שכמו אז נהנה מכוכבים סרביים ושחקנים איטלקים שחווים רנסנס. צ’ירו אימובילה, למשל, עומד כבר על 29 שערים העונה, מהם 26 בליגה (בנוסף ל-6 בישולים) – יותר מכל שחקן אחר בחמש הליגות הגדולות. האיטלקי הנהדר מוביל את הקבוצה לריצה מדהימה בליגה: לאציו לא הפסידה מאז סוף ספטמבר 2019, אז הפסידה בחוץ לאינטר. יש לה את ההגנה הטובה באיטליה, וגם את ההתקפה הטובה ביותר למעט אטאלנטה (שחווה בעצמה עונה מיוחדת: רק פסז’ ומנצ’סטר סיטי כבשו יותר ממנה בחמש הליגות הגדולות). בנוסף, לואיס אלברטו הספרדי מוביל את מרכז השדה ביד רמה כשהוא מספק כבר 11 בישולים בליגה. גם סרגיי מילינקוביץ’-סאביץ’, ילד הפלא הסרבי, מציג שוב יכולת שמראה למה הוא כבר עכשיו נחשב בטופ האירופאי. יחד עם תרומה התקפית יפה מפליפה קאייסדו ועבודה הגנתית קשוחה מצד סטפן ראדו הרומני הוותיק, לאציו משייטת מעלה.

אם כן, מהסימנים “הרוחניים” אי אפשר להתעלם. כמו אז בשנת 2000, לאציו כבר זכתה בסופר קאפ (האיטלקי). בשורותיה מככב שוב אינזאגי. היא שוב מספקת כמות שערים סיטונאית. ומעבר לזה, היא שוב נאבקת באופן צמוד מול יובנטוס על התואר (נכון, גם מול אינטר).

השנה של לאציו

לעניות דעתי, זו היא השנה של לאציו. היא רעבה יותר מיובנטוס ונרגשת כלפי ההישג הנדיר, שלא כמו הקבוצה עמוסת הכוכבים השבעים מטורינו. ובאשר לאינטר, הקבוצה ממילאנו אמנם שועטת גם היא כלפי, סוף כל סוף, עונה רצינית. היא ביצעה רכש ומשחקת כדורגל מעניין. אבל, והאבל גדול, אינטר דומה יותר לקבוצה של שכירי חרב שגורשו מהפרמייר ליג מלקבוצה האיטלקית הקשוחה שהיא מציגה בדרך כלל. לאציו, כאמור, בנויה מסגל שמחובר למטרה ונהנה הן משחקנים צעירים והן מסוסי מלחמה איטלקים.

ולכן, דגלי רומא התכולים עלולים להתנוסס שוב, אבל הפעם מעבר לאולימפיקו ולמחוז לאציו ועד לאיטליה כולה.

To Top