פול פוגבה שחוזר למנצ’סטר יונייטד לפתיחת עונת 2018-19, יהיה פול פוגבה שונה מזה שעזב לטובת מונדיאל 2018.
מונדיאלים משנים שחקנים, וזכייה במונדיאל עוד יותר. בשביל שחקן שזכה בתהילה הקבוצתית הגדולה ביותר בכדורגל הבינלאומי, החיים הם לא אותם חיים שהיו. לא משנה מה הוא עוד ישיג בקריירה שלו, בקרוב או בעתיד, הוא מתקדם בידיעה שהוא כבר הגיע לשיא של השיא בכדורגל. התקשורת, חברים לקבוצה, מאמנים, יריבים ואוהדים – כולם מסתכלים עליו שונה. הוא הפך לאלוף עולם, לחלק מההיסטוריה של הכדורגל.
ע”י כך שניצח את המונדיאל ושיחק בתפקיד מרכזי בהצלחה של צרפת,פוגבה זכה לקבל סטטוס חדש לעצמו שהוא לעולם לא יצטרך לוותר עליו. אבל, השינוי המהותי ביותר שהוא עבר ברוסיה כנראה קרה הרבה לפני שצרפת הגיעה לגמר.
השינוי הניכר ביותר לעין מפוגבה של עונה שעברה הוא הדרך שבה הוא משחק. נעלמה היהירות- מסירות מיותרות עם כף הרגל, דריבלים חסרי מעוף, הבעיטות מרחוק בשאפתנות-יתר. במקומן של כל אלו באה גישה חדשה – מחויבות קפדנית למשימות חיוניות אך לא זוהרות – לזכות בכדור, לשמור על פשטות, מה שדידייה דשאן כל הזמן ביקש מפוגבה להתמקד בו.
הסטטיסטיקות מספרות את הסיפור בעצמן. לפוגבה היו 7 איומים לשער ב-6 המשחקים ששיחק ברוסיה – ממוצע של 1.17 למשחק. בעונה האחרונה בפרמייר ליג, הוא בעט לשער בממוצע של 2.81פעמים למשחק. הוא ביצע רק 10 דריבלים ברוסיה, בממוצע של 1.67 למשחק, בהשוואה ל-3.74 למשחק בפרמייר ליג.
פוגבה ביצע 13 תאקלים מוצלחים במונדיאל, שזה שניים פחות מאשר אנגולו קאנטה, רושם ממוצע של 2.17 למשחק בהשוואה ל-1.22 למשחק בפרמייר ליג. החטיפות שלו היו מעולות גם כן, ממוצע של 0.78 בעונה החולפת בליגה לממוצע של 1 למשחק ברוסיה.
החזקת הכדור התאוששה, פוגבה עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: קידם את הקבוצה שלו לאורך המגרש עם ריצות מסתערות קדימה, או דבר יותר נפוץ, מסירות מהירות קדימה. זו הייתה המסירה חסרת הדופי שלו ששחררה את גריזמן שזכה בפנדל שעזר לצרפת לעלות ולהתקדם במונדיאל על המשחק הראשון שלהם נגד אוסטרליה. אלה היו התאקל והמסירה לג’ירו שפתחו את הדלת ל– 1-0 של צרפת על פרו. ובגמר, הגול שהבקיע שנתן לצרפתים את ה– 3-1 ושבר לקרואטים את הלב, כשהמהלך שהוביל לשער נבע מהעידון של פוגבה עצמו – מסירה מסובבת לעבר אמבפה, שהייתה בעצם חצי הרמה נפלאה עם החלק החיצוני של הרגל מהעומק של חצי המגרש של צרפת, שהפכה הגנה להתקפה בהרף עין.
בחודשים שהובילו למונדיאל, פוגבה הואשם – לא בפעם הראשונה – בכך שהוא מתעסק בשטויות במקום בכדורגל. התזמון שבו עלתה לאוויר תכנית הדוקומנטרי “Pogserie” בערוץ “קנאל+”המתארת את ההכנות של פוגבה למונדיאל, משך ביקורות חריפות, במיוחד בצרפת. כל זה קרה בזמן שהוא איבד את מקומו בהרכב של יונייטד וזמן קצר לאחר שנתן הופעה עלובה בתור מחליף בתבוסה הביתית של צרפת נגד קולומביה בתוצאה של 3-2.
כריסטוף דוגארי, שחקן נבחרת צרפת בזכייה שלהם במונדיאל 1998, התרגז בהתלהבות נמרצת בתחנת הרדיו RMC” ספורט”. ומתאר את המקרה כ”טירוף” ומאשים את פוגבה בחוסר ריכוז.
פוגבה בישל שער לאמבפה והבקיעב בעיטה חופשית במשחק הבא של נבחרת צרפת, ניצחון 3-1 על רוסיה במשחק ידידות, אך כשהגיע זמנם של משחקי ההכנה למונדיאל במאי, הוא שוב היה בסכנה. התחילו דיבורים על כך שטוליסו הוא מחליף פוטנציאלי, וכשפוגבה התלונן על הביקורות שקיבל בראיון שהתקיים לפני המונדיאל עם “פראנס פוטבול”, היו עוד יותר גלגולי עיניים.
הציפיות היו שפוגבה יהיה נוראי במונדיאל, אך הן לא הפיקו חיים. עם תספורת שיותר משדרת עסקים מבדרך כלל, הוא היווה דמות מרכזית בניצחון על אוסטרליה. עזר לגריזמן להשיג פנדל וגרם לשער עצמי של עזיז באיץ’, שחקנה של נבחרת אוסטרליה – שנתן לצרפת את הניצחון.
כשדשאן עלה עם מערך שונה למשחק השני נגד פרו, פוגבה נתן הופעה מרשימה פעם נוספת. כשמעמדו גודל על המגרש, כך נראה לעין שהוא גם לוקח אחריות נוספת אל מחוץ למגרש.
השוער של צרפת, הוגו לוריס, אמר שפוגבה היה “מבוגר יותר ובוגר יותר” ו”מצא את המקום שלו בחדר ההלבשה”. הקולגה שלו לקישור, בלאיס מטווידי, אמר שפוגבה נהפך ל”בוס אמיתי.” אדיל רמי חשף שפוגבה הרים את מצב הרוח של חבריו לקבוצה בעזרת שיחות סוחפות לפני משחקים. “כשהוא מדבר, הוא מוצא את המילים הנכונות”, אמר הבלם.
רמי סיכם את תחושת ההפתעה מההופעה הבלתי צפויה של פוגבה כאיש צוות מרכזי במסיבת עיתונאים לאחר הגמר.
“אני יכול להגיד לכם שפול פוגבה – ואני לא יודע איך, ואני לא יודע מאיפה – נהפך למנהיג”, כך אמר.
“אני חושב שנוצר חיבור”, אומר העיתונאי, גילם לאיין. “אני חושב שהשינוי נעשה ברמה הפסיכולוגית ביחס לתפקידו בקבוצה.”
זוהי נבחרת צרפת צעירה מאוד, ובגיל 25, הוא אחד מהמבוגרים. עם לוריס, וראן ומטווידי, הם דיברו ביניהם ואמרו שזה הזמן להתחיל להוביל את הקבוצה.
“פוגבה מאוד פופולרי בחדר ההלבשה בגלל האישיות שלו והדרך שבה הוא מחבר בין כל הגילאים השונים בסגל עם הבדיחות שלו, המתיחות שלו והמרץ החייתי. אבל הוא הוסיף מנהיגות לכל זה. הוא נהיה מנהיג של גברים.”
השינוי של פוגבה לדמות של מנהיג בטורניר קרה גם כן לחברו הקרוב, גריזמן. החלוץ של אתלטיקו מדריד התעקש לפני המונדיאל ש”הוא לא מנהיג” אך כאשר התחיל המונדיאל, הוא גילה שהוא כן.
כשצרפת הובילה 4-2 נגד ארגנטינה בשמינית הגמר, גריזמן נזף ב-לוקה הרננדז שהוא עולה גבוה מדי באגף שמאל ואמר לו לשחק ביותר מתינות. לפני רבע הגמר נגד אורוגואי, גריזמן דיבר במושגים גדולים של קשיחות וניסיון שלמד מחבריו האורוגואיים לקבוצה – מדייגו גודין במיוחד. הוא העביר את האיכויות האלו לחבריו לנבחרת, והן נהפכו יותר ויותר מודגשות בסגנון המשחק כששחקניו של דשאן צולחים את דרכם בשלבי הנוקאאוט. העבודה החכמה, ההגנתית של גריזמן והיכולת לזכות בכדורים חופשיים עזרו לקבוע את הטון והקצב.
פוגבה, באופן דומה, הגיעה להבנה שהאינסטינקטים ההתקפיים שלו יאלצו לחכות לטובת הקבוצה. “אני רוצה לזכות במונדיאל הזה וחייבים להקריב”, הוא אמר. “להגן זו לא נקודת החוזקה שלי, אבל אעשה זאת בשמחה”.
תפקיד המנהיג החדש שלו העלה גישה יותר פתוחה למדיה הצרפתית. כאשר קודם לכן הוא היה בורח ונמנע מלדבר לתקשורת, עכשיו הוא עוצר באמצע הבלגן ומסכים לקחת חלק במסיבת העיתונאים הצרפתית הראשונה שלו מזה ארבע שנים.
לאוהדי יונייטד, אחד מההיבטים הבולטים במונדיאל של פוגבה היה לראות אותו מצליח בתפקיד עם משמעת גבוהה בצד ימין של קישור בעל שני שחקנים, לאחר שרוב הזמן בשנתיים האחרונות התפקיד המועדף עליו היה על תקן שחקן נודד בצד שמאל של שלישיית קישור.
פוגבה הראה ברוסיה שאם יש לו תמריץ משכנע, הוא יקבל על עצמו תפקיד פחות נוצץ בקבוצה. היכולת שלו לשחזר את דפוס הפעולה שלו במונדיאל יכולה להיות תוספת מעולה לעונה של יונייטד ועשויה להסתמך על מוריניו – האם הוא יכול לשכנע את פוגבה לעשות את אותן ההקרבות שהיה מוכן לעשות בשביל דשאן.
“בשלהי העונה האחרונה, אני חושב שהייאוש (בין פוגבה ומוריניו) היה נראה לעין”, אומר בארני צ’ילטון, העורך של מגזין המעריצים של יונייטד, “רד ניוז”.
“האם אפשר לתקן את זה? האם האגו של מוריניו יוכל לסבול כוכב מונדיאל? אני לא חושב שהוא הולך להשתנות. מוריניו הוא מוריניו, לטובה ולרעה, וזה אומר שלא יהיה שום שינוי מערכתי כדי לשים את פוגבה במרכז העניינים.”
“אני חושב שהקבוצה תהיה מוצפת (מההישג של פוגבה). אתה לא יכול למנוע את המחשבה שזה שיש לך זוכה מונדיאל בקבוצה אומר שאנחנו נראה פוגבה טוב יותר ויונייטד טובה יותר. אך אני חושב שזה תלוי בשחקנים שסביבו גם כן.”
כשיונייטד תעלה למגרש נגד לסטר סיטי במחזור הפתיחה של הליגה ב-10 באוגוסט, זו תהיה הפעם הראשונה שליונייטד יש זוכה מונדיאל חדש לטובתם מאז שנובי סטילס, בובי צ’רלטון וג’ון קונלי ירדו מהדשא של ה”אולד טראפורד” בניצחון 5-3 נגד ווסט ברומיץ’ באוגוסט 1966.
יונייטד סיימה את העונה הזו כאלופים, ובשנה שלאחר מכן הם הניפו את הגביע האירופי, כשצ’רלטון הבקיע צמד בגמר. פוגבה צעיר יותר בשנתיים ממה שצ’רלטון היה כשזכה במונדיאל ו-8 חודשים צעיר יותר מזינדין זידאן כששתי הנגיחות שלו הביאו את צרפת לתהילת עולם ב-1998.
גמר המונדיאל היה היום הראשון של המשך הקריירה שלו.
