כדורגל

האם יש דבר כזה קלאסיקו לא משמעותי?

קלאסיקו - ראול ופויול

למשחקי הקלאסיקו בספרד לרוב יש סביבם מן הילה שכזו. אלו משחקים שמושכים אליהם מיליוני צופים מכל רחבי העולם כדי לראות שתיים מהקבוצות הטובות בעולם מתגוששות על המגרש בחיפוש אחר גאווה, תהילה, מוניטין-וגם ניצחון. המשחקים הללו לרוב מאופיינים במתיחות גבוהה יותר בקרב השחקנים, ריבוי עבירות וגם ריבוי בעיטות לשער. מדהים לראות בכל פעם מחדש השחקנים, שרבים מהם חברים באותן נבחרות, מחליפים צחוקים וכיפים במנהרה, וברגע שנשמעת השריקה מדובר לכל הפחות באויבים מרים במלחמה.

עם זאת, התחושה היא שהפעם זה שונה. הקלאסיקו הזה מעורר הרבה פחות עניין בקרב הציבור, והתחושה היא שגם בקרב המועדונים עצמם. לרוב לתוצאת הקלאסיקו יש השפעה מכרעת על תוצאות אותה העונה-בין אם בליגה, בגביע או בליגת האלופות, יש לזוכה המון מה להרוויח ולמפסידה המון מה להפסיד. אבל התחושה היא שהפעם זה שונה. ברצלונה כבר לקחה את הליגה,ועשתה את זה בהליכה. יש רבים שיאמרו שעוד בקלאסיקו הקודם הסיפור היה פחות או יותר סגור וכבר אז המשחק היה לפרוטוקול בלבד, אז הפעם?

מלבד קלאסיקו ביתי אחרון לאנדרס אינייסטה כחלק מסיבוב הפרידה שלו מהקהל הביתי ומהליגה, לא נראה שלבארסה יש באמת מה להרוויח פה. תאורטית, בארסה יכולה לעלות גם בהרכב משני, לא לסכן את הכוכבים לקראת המונדיאל (מה שבוודאי יסב אושר רב לנבחרות וההתאחדויות השונות) ומה שיהיה יהיה, האליפות גם ככה כבר הושגה והשמפניות ברחבי העיר כבר נפתחו בשבוע שעבר. הדבר היחיד שאולי יש לה להשיג במשחק הזה הוא לשמר את הרקורד הבלתי-מנוצח בליגה בעונת 2017/18, הישג שלא קרה מעולם במתכונת המודרנית של הליגה הספרדית, ולשם כך לאו דווקא בארסה תצטרך להתאמץ כל-כך, שכן גם לריאל מהצד השני אין ממש מה להרוויח מהמשחק.

קלאסיקו ברצלונה ריאל

ריאל הפסידה את האליפות עוד בחצי הראשון של העונה, אותו היא פתחה בצורה מזעזעת ואיבדה כל סיכוי ממשי לזכייה. עם זאת, לליגת האלופות היא תעפיל אוטומטית בכל מקרה שכן היא לא תרד מהטריו הפותח של הליגה, ויהי מה. לריאל, אם כן, אין מה להרוויח מהמשחק הזה. היא יכולה לנסות לקלקל לבארסה את העונה המושלמת, אבל בהתחשב בעובדה שבארסה וריאל מחזיקות גם ככה בשיא הנוכחי להכי פחות הפסדים לעונה בליגה במשותף (הפסד בודד לכל אחת בעונות שונות) קשה לדעת אם זה נמצא בראש מעייניהם של ראשי הבלאנקוס. סביר יותר הסיכוי שריאל תרצה לתת מנוחה לכוכביה טרם גמר ליגת האלופות מול ליברפול בעוד שבועיים, בטח אחרי שני המשחקים הסופר-אינטנסיביים מול באיירן בחצי הגמר. ולמה לא, בעצם? הסיכוי היחיד של ריאל להציל את העונה הוא לזכות שוב בצ’מפיונס, וגם זידאן כמאמן היה רוצה להשיג זכייה שלישית ברצף, ולו רק כדי להציל את משרתו, שכן למרבה הצער משרת מאמן תלויה כיום אך ורק בתארים ולא בביצועים.

ברור יהיה שהסיכוי לזכייה מול ליברפול יגדל במידה ושחקני ההגנה הבכירים, ובראשם מרסלו וראמוס, יקבלו מנוחה בטרם יצטרכו להסתחרר מהטריו הקטלני של ליברפול בגמר ליגת האלופות. כל זאת, וכמובן שגם מנוחה לשחקני הקישור העייפים לא תזיק לפני הגמר, שלא לדבר על כריסטיאנו רונאלדו שמביא את עצמו לשיאים חדשים וצובר דקות משחק בקצב אסטרונומי, לאו דווקא כפי שהיה רוצה לעשות פחות מחודש וחצי לפני המונדיאל.

את העדות לחוסר העניין במשחק ניתן לראות גם בקופות-נותרו אלפי כרטיסים לקלאסיקו, אפילו במכירה הרשמית באתר בארסה עדיין ישנם כרטיסים במחירים לא רעים בכלל, רק תבואו ותקנו. האוהדים מצביעים ברגליים ומעדיפים להשקיע מהונם בצפייה בגמר ליגת האלופות בקייב, או לחילופין בחבילות למשחקי המונדיאל ברוסיה, זאת על-פני קלאסיקו חסר משמעות בקאמפ נואו, כמותו וטובים ממנו ישנם בכל עונה נתונה.

אז למה? למה בכל זאת לראות את המשחק? למה להתעניין, להתרגש, להנות ולחוות? קודם כל-בגלל התשוקה. כאוהדים, זה לא אמור לשנות עבורנו אם המשחק משמעותי או לא, מהותי או לא, ישנה משהו או לא. קלאסיקו זו מלחמה. קלאסיקו זה דם בעיניים. המשחק הוא קודם כל על היוקרה, על הסטטיסטיקה ביריבות ארוכת השנים, ורק אחר כך כל השאר. על הזכות לעודד ולשמוח עם הקבוצה, לא משנה אם ריאל או בארסה, בכל שער ובכל ניצחון, בין אם מדובר במשחק אליפות או בקלאסיקו לפרוטוקול בלבד כמו השנה. הסיבה הנוספת היא בגלל הטוהר וחדוות המשחק. כבר שנים שלנגד עינינו הכדורגל הולך ונהיה ממוכן. ממשחק שנועד לבידור והנאה להמונים הוא הפך למכונה משומנת מונעת באשראי רחב ואינטרסים של בעלי הון, שעל הדרך מוצאת את דרכה גם לכיסו של הצרכן הקטן בעל חדוות המשחק. המחירים מרקיעים שחקים, החסויות וזכויות השידור עולים עשרות מיליונים והמשחק הגדול של העונה בספרד הופך לקרנבל שלם שמטרתו לסחוט כסף מהאוהדים המסכנים-מחירי המלונות והטיסות עולים, על מחירי הכרטיסים אין מה לדבר ובמקום שיציעי הקאמפ נואו או הברנבאו יוצפו באוהדי נשמה, הם מוצפים בעיקר בתיירים נלהבים וממומנים היטב, או כאלו שחסכו שנה שלמה לשם כך, ומבלים את המשחק בלצלם או להפעיל הקלטת וידאו בטלפון בכל התקפה, למקרה שיהיה גול, כדי שיהיה מה להעלות אחר כך לאינסטגרם או להראות לחברים בבית. מה זה משנה בכלל שבטלוויזיה בבית יש את אותו גול בדיוק באיכות טובה יותר, העיקר להראות שוב ושהמצלמה מסתובבת ורואים אותנו.

חזרתי לפני כשבועיים מטיול קצר של כדורגל באנגליה, ספרד וגרמניה. 5 משחקים ב-9 ימים. אם יש מסקנה מהותית אחת שחזרתי איתה, היא שכדורגל באצטדיון לא רואים, אלא מרגישים. כל מי שמגיע לקלאסיקו רק כדי להסריט ולומר שהוא היה חוטא לכרטיס אותו הוא רכש בהון תועפות. כדי לראות את המשחק עדיף להישאר בבית. מי שרוצה להרגיש שילך לאצטדיון. אז הקלאסיקו הזה בעיניי הוא ההזדמנות לכל אלו שמרגישים כדורגל, ולא רק רואים אותו. זו ההזדמנות להוכיח ולראות/להראות שעוד יש תקווה לענף כענף שמונע קודם כל מהכוח של האוהד הקטן, ושגם המשחקים הגדולים שייכים לנו ולא לאף תאגיד שמחליט להקשות את החיים.

קלאסיקו רונאלדו מסי

לקלאסיקו הזה אין משמעות על הנייר. ודווקא בגלל זה יש לו המון משמעות לטעמי, בשטח. עצה שלי-עזבו אתכם מספסרים ומכל הבלאגן. אם יש לכם את הכסף והזמן, ב-2500 שקלים לכל היותר לאדם אתם קונים כרטיסים, כרטיסי טיסה ולוקחים איזה מלון זול לשני לילות, וחווים חוויית קלאסיקו טהורה. פחות תיירים, פחות פלסטיקה, ויותר אהבה, תשוקה, עוצמה ורגש. אני מקווה ומאמין שגם הקבוצות מרגישות כמוני, ושלמרות חוסר המשמעות לגבי המצב בטבלה הן יעלו בהרכבים חזקים וילחמו במאבק הנצחי בין הלבן לאדום-כחול. ילחמו בשביל ההיסטוריה, ההווה, העתיד. בשביל הסמל, הצבעים, הכבוד, היוקרה. בשביל האוהדים.

Click to comment

Leave a Reply

Your email address will not be published.

To Top